אשרות בהתאם ל"חוק השבות״ מחלקת הגירה

סקירה כללית

אשרות בהתאם ל"חוק השבות״

אשרת עבודה (ב-1)
חוק השבות קובע שזכותו של כל יהודי להגר למדינת ישראל. יהודים החוזרים לישראל נחשבים לתושבים שחיו או שאבותיהם חיו בישראל בעבר.
בהתאם לחוק, "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר והוא אינו בן דת אחרת". חוק השבות מתייחס גם ל"זכאי שבות", שאינם יהודים, על פי ההלכה.
על פי החוק והנהלים תחת הקטגוריה של חוק השבות, "זכאי שבות" יכול לקבל אשרת עבודה מסוג ב-1 לתקופה מצטברת של עד חמש שנים.
אשרת תושב זמני (א-1)
"זכאי שבות" העולה לארץ תחת "חוק השבות" אבל אינו מחזיק באזרחות ישראלית, רשאי לקבל תעודת תושב זמני – אשרה א-1.
אשרה א-1 מאפשרת לעבוד בישראל במהלך התקופה בה הופך "זכאי שבות" לאזרח ישראלי.
אשרה א-1 ניתנת לתקופה של עד שלוש שנים.
 
בעל אשרה א-1 זכאי לקבל תעודת זהות ישראלית כולל מספר תעודת זהות (תעודה הזהות תהיה זמנית בניגוד לתעודה של אזרח ישראלי).
 
בעל אשרה א-1 אינו אזרח ישראלי ואינו זכאי לקבל דרכון ישראלי.
 
אשרה א-1 תקפה לשלוש שנים וניתנת להארכה בשנתיים נוספות. בתום התקופה רשאי המחזיק באשרה א-1 להגיש בקשה לעלייה או להגיש בקשה לאשרה א-5 הניתנת להארכה כל שנתיים.
 
אשרת א-5 מאפשרת החזקה בתעודת זהות ישראלית, לעבוד בישראל ולקבל דמי ביטוח לאומי דרך המוסד הישראלי לביטוח לאומי.
עלייה
עלייה פירושה שיבת היהודים לארצם. ישראל, המולדת של העם היהודי מתירה רק לבני העם היהודי ול"זכאי שבות" לעלות לישראל. אדם הרוצה לעלות לישראל צריך ראשית להמציא ראיות שהוא בן להורים יהודים. האישור הראשוני מתבצע בדרך כלל על ידי אישור מנציגות של הסוכנות היהודית בארץ המוצא של האדם הרוצה לעלות.
"זכאי שבות" שלא קיבל תעודת "עולה חדש" בשדה התעופה, רשאי לשנות את מעמדו לעולה חדש בלשכת משרד הפנים במקום מגוריו.
תהליך שינוי המעמד כרוך בהצגת מסמכים המעידים על זכאותו לקבל אזרחות ישראלית על פי "חוק השבות".
תהליך שינוי המעמד ל"עולה חדש" עשוי להיות ארוך ושונה בין מועמד אחד לשני.