תחום הסדרת המעמד בישראל הוא תחום מרתק, עשיר, שלא קל לנווט בו, ושניתן בקלות ללכת בו לאיבוד, אם עושים צעדים שאינם נכונים.
ישראל אינה מדינה שפתוחה לכניסה חופשית של כל אדם.
קיימים קריטריונים ברורים מאוד של זכאות. אם פלוני אינו עומד בקריטריונים של עלייה לישראל, צפוי לו מאבק רציני.
עלייה לישראל נעשית במסגרת חוק השבות, התש"י-1950.
חוק השבות התש"י-1950, התקבל ביולי 1950, והוא מעניק לכל יהודי התפוצות את הזכות לעלות לישראל.
בשנת 2018 קיבל חוק השבות מעמד-על, מעמד חוקתי בחוק יסוד: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.
במסגרת חוק השבות התש"י-1950 זכאים להגיש בקשה לעלות לארץ אנשים העומדים בקריטריונים של החוק, בין אם מכוח היותם יהודים, היינו, ילדים לאם יהודייה, ובין אם מכוח היותם ילדים של אב יהודי (בהגדרה הם אינם יהודים).
העלייה לישראל יכולה להיעשות מארץ המוצא של האדם באמצעות הסוכנות היהודית, או כשהאדם נמצא בישראל ומגיש בקשה לשינוי סטטוס במדינת ישראל, ברשות האוכלוסין וההגירה.
המגישים בקשת עלייה, הן בישראל והן בחו"ל, מחויבים בהמצאת מסמכים התומכים בטענתם לזכאותם לפי חוק השבות (מסמכי הוכחת יהדות): תעודת לידה, תעודה המלמדת על מצב אישי נוכחי וקודם, מסמכים רפואיים ומסמכים המלמדים על כך שאין להם עבר פלילי, ולעיתים אף מסמכים המלמדים על כך שאין הם מהווים סכנה לביטחון הציבור בישראל.
עם זאת, קיימים מצבים שבהם יכולה להישלל הזכות של פלוני לעלות לארץ לפי חוק השבות, התש"י-1950.
חוק השבות מציין סייגים, ששעה שפלוני נכנס בהם, הוא ייתקל בקושי למצות את זכותו לעלות לישראל:
- אדם הפועל נגד העם היהודי;
- אדם שעלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה;
- אדם בעל עבר פלילי שעלול לסכן את שלום הציבור.
אספתם את כל המסמכים, הגשתם את הבקשה ונתקלם בסירוב? כנראה שאחד הסייגים חל עליכם.
עם זאת, סירוב אינו סוף דבר, וניתן לעתור כנגד הסירוב.
במקרה כזה רצוי לפנות למשרד עורכי דין המכיר את התחום ויכול לסייע לכם.
משרדנו עוסק מזה שנים ארוכות בתחום הסדרת המעמד בישראל וישמח לסייע לכם לפתור את הבעיה.