חיפוש
Website by

דרדיק, גרוס ושות’ בין משרדי עורכי הדין המובילים בישראל

החל משנת 2011, כל שנה כולל ב 2021, משרד דרדיק, גרוס ושות’ מדורג כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל המתמחים ב”משפט מסחרי בינלאומי” ובשנים 2018 ו- 2021 דורג משרדנו ע”י BDi כמשרד “עלית” בתחום ההגירה והרילוקיישן.

דרדיק, גרוס ושות’ נבחר בין משרדי עורכי הדין הבולטים בישראל בתחום המסחרי הבינלאומי בהתבסס על דירוגים שעורכים חברות דן & ברדסטריט ישראל (D&B) וחברת BDIcode, חברות המידע העסקי המובילות בישראל ובעולם, שבודקות מדיי שנה מאות משרדי עורכי דין בישראל.

תוצאות הסקר פורסמו בעיתון העסקים המוביל בישראל “גלובס”.

המשרד מודה למנהלי המחלקות והעובדים על שעוזרים לנו לקבל את הדירוג היוקרתי מדיי שנה בשנה ברצף זו השנה העשירית! בנוסף, אנו רוצים להודות ללקוחות שלנו על האמון שהם נותנים בנו. בלעדיהם, דרדיק, גרוס ושות’ לא היה המשרד האיכותי שהוא היום.

יפוי כוח מתמשך – היכולת שלך לתכנן את העתיד

עד לשנת 2017 האפשרות היחידה לטפל באדם שאינו כשיר הייתה באמצעות פניה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, הליך ארוך ומסורבל.

בשנת 2017 נכנס לתוקפו תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התיקון מאפשר לכל אדם צלול מעל גיל 18 המוגדר בחוק כממנה, לערוך ייפוי כוח מתמשך באמצעות עו”ד שעבר הכשרה ייעודית לכך על ידי האפוטרופוס הכללי.

ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי המהווה חלופה מהירה ויעילה לאפוטרופסות. זהו כלי גמיש לתכנון עתידי ואחד היתרונות המשמעותיים שלו הוא שהוא נערך בהתאם להשקפת עולמו ורצונותיו של האדם העורך אותו.

אותו אדם יוכל לפרט בדיוק מהו רצונו, כיצד היה רוצה שחייו יתנהלו, מהי דרך הטיפול המועדפת עליו, ברכושו ובגופו ומי יחליט באותם עניינים, באמצעות הוראות מפורשות ביום שבו הוא לא יהיה כשיר לעשות זאת בעצמו, מעיין “צוואה בחיים”.

אותו אדם יוכל להחליט האם למנות מיופה כוח אחד או מספר מיופי כוח ולקבוע את אופן פעולתם ביחד או ביחד ולחוד ואף יוכל למנות אדם מיודע שתפקידו יהיה לפקח על מיופי הכוח .

כניסה לתוקף של ייפוי הכוח החוק מגדיר כי ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו כאשר הממנה “אינו מסוגל להבין” בעניינים שלגביו נערך ייפוי הכוח.

בעניין זה הממנה יוכל להחליט איך להגדיר את תנאי כניסת ייפוי הכוח לתוקף כגון באמצעות אישור רפואי מרופא המשפחה. בהעדר קביעה ברירת המחדל הינה באמצעות חוות דעת מומחה אשר תימסר למיופה הכוח.

בענייני רכוש בלבד הממנה יוכל לקבוע שייפוי הכוח ייכנס לתוקפו באמצעות ציון תאריך הכניסה לתוקף בייפוי הכוח המתמשך ואין חובת הודעה לאפוטרופוס הכללי על כניסה לתוקף.

ייפוי כוח מתמשך בהתאם לנהלי קורונה

נוכח נתוני תחלואת הקורונה הקיימים בארץ וחיוניות השירות בימים לא פשוטים אלה ולאור ההנחיות בדבר צמצום מפגשים פיזיים בין אדם לאדם, עד להודעה חדשה מהאפוטרופוס הכללי ניתן יהיה לערוך ולחתום על ייפוי כוח מתמשך גם בהיוועדות חזותית (הכוללת קול ותמונה) ביחס לממנה או מיופה כוח שעונה על לפחות אחד מהקריטריונים הבאים: מלאו לו 65 שנים ו/או בעל מחלות רקע.

לנוחותכם מפורטת להלן סכמת הכנת ייפוי כוח מתמשך:

תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית – כלים משפטיים נוספים

תומך בקבלת החלטות

בהתאם לגישה החדשה אין למנות לאדם אפוטרופוס אם ניתן לעשות שימוש באמצעי מתון יותר כגון “תומך בקבלת החלטות”.

מדובר בכלי המהווה חלופה לאפוטרופסות המיועד לכל אדם עם מוגבלות, “תומך בקבלת החלטות” הוא אדם שמסייע ומייעץ לאדם שכושרו לקבל החלטות הוא לקוי, המינוי נעשה על ידי בית המשפט, עם זאת קיימת בחוק האופציה לאפשר לאדם בעל כשירות למנות (בעצמו) תומך בקבלת החלטות בדרך שנערך ייפוי כוח מתמשך ולהחיל על עניין זה את ההוראות החלות על ייפוי כוח מתמשך בשינויים שיקבעו.

ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לתומך בקבלת החלטות הוא שההסדר הראשון נכנס לתוקף בעתיד ואילו ההסדר השני הוא בר תוקף מידי.

אפוטרופסות

מוסד האפוטרופסות צומצם הן בהיקפו והן בתקופתו, המונח “חסוי” הוחלף והתווספו המסמכים הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון.

  1. הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס
    מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) וכשיר לתכנן כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו, אם בית המשפט יחליט בעתיד שהוא זקוק למינוי אפוטרופוס.
    מדובר בהנחיות מקדימות שניתנות למיופה הכוח, אותו אדם רשאי לפרט בהנחיות המקדימות את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או שיינקטו בשמו על ידי מיופה הכוח הן בנוגע לענייניו האישיים והן בנוגע לענייניו הרכושיים, הוא אף רשאי לקבוע אדם אחד או יותר כ”אדם מיודע” שיפקח על פעולותיו של מיופה הכוח.
  2. “מסמך הבעת רצון”
    מדובר במתן אפשרות להורה או לאפוטרופוס שהוא קרוב של הקטין או בגיר לציין במסמך הבעת רצון את שמו של אפוטרופוס מחליף שהוא מבקש שימונה לילדו או לקרובו, כאשר הוא לא יהיה מסוגל עוד לדאוג לילדו או קרובו.
    למסמך הבעת רצון ניתן לצרף טופס הנחיות מקדימות וקיים טופס מיוחד למסמך הבעת רצון, טופס הטעון חתימה בפני עו”ד שעבר הכשרה ייעודית.

     

העברת זכות במקרקעין ללא תמורה

מהי העברה ללא תמורה של זכות במקרקעין?

העברת זכות במקרקעין ללא תמורה בין בני משפחה הינה דבר נפוץ ומקובל.

ברוב המקרים, העברה ללא תמורה נעשית מאת הורה לילדו/נכדו, מאת ילד להוריו, בין בני זוג ובמקרים מסוימים כפי שיפורט להלן גם בין אחים.

ואולם, יובהר כי הדגש הינו על עסקה ללא תמורה, היינו, העברת הזכות חייבת להיעשות ללא קבלת תמורה כלשהי למעביר הזכות.

יודגש, כי העברה ללא תמורה אינה מוגבלת רק להעברת דירה וניתן להעביר ללא תמורה גם מגרש, חנות, קרקע חקלאית או כל זכות אחרת במקרקעין.

מיסוי בהעברה ללא תמורה

מס רכישה בהעברה ללא תמורה

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה), תשל”ה- 1974 מסדירות את מס הרכישה אשר יחול בהעברה ללא תמורה וקובעות כי בהעברה ללא תמורה יחול על מקבל הזכות מס רכישה מופחת אשר יהא בגובה שליש (1/3) מגובה מס הרכישה אשר היה חל על מקבל הזכות לו היה רוכש את הזכות הנ”ל בתמורה.

התקנות הנ”ל גם מגדירות מיהו “קרוב” לעניין מס רכישה- בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות;

מס שבח בהעברה ללא תמורה

לעניין מס שבח – חל סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע כי בהעברה ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהא המעביר פטור ממס שבח.

“קרוב” לעניין מס שבח – בן-זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.

***ניתן לראות כי הגדרת “קרוב” לעניין מס שבח שונה מהגדרת “קרוב” לעניין מס רכישה ולפיכך יתכנו מצבים בהם בהעברה ללא תמורה יחול על המעביר מס שבח ואילו מקבל הזכות יהנה ממס רכישה מופחת כפי שקבוע בתקנות או להיפך, מצב בו יינתן למעביר פטור ממס שבח בגין העברת הזכות אך מקבל הזכות לא יהנה ממס רכישה מופחת.

העברה ללא תמורה בין אחים

בניגוד לעבר, בה העברה ללא תמורה בין אחים הייתה מותרת ללא מגבלות כלשהן, כיום ניתן להעביר ללא תמורה זכות במקרקעין בין אחים וליהנות מהפטור ממס שבח רק לגבי העברת זכות במקרקעין אשר התקבלה בירושה או במתנה ללא תמורה מההורים או מהורי ההורים. זאת מתוך הבנה כי להבדיל מהעברת נכס מהורה לילדו או מילד להוריו, העברת נכס מאח לאח לרוב אינה נעשית ללא תמורה. לפיכך, ניתן ליהנות מפטור ממס שבח רק בהעברה ללא תמורה של זכות אשר המעביר קיבל במתנה או בהורשה מההורים ואילו בכל מקרה אחר, לא ינתן פטור.

העברה ללא תמורה בין בני זוג ביחס לדירת המגורים אשר הם מתגוררים בה

תקנה 21 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) קובעת כי במקרה בו אדם מעביר זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן- זוג המתגורר יחד אתו בדירה, יהא מקבל הזכות פטור ממס רכישה (להבדיל מ- 1/3 מס רכישה בכל העברה ללא תמורה אחרת). מעביר הזכות יהא זכאי לפטור ממס שבח בהתאם לסעיף 62 לחוק.

תקופת צינון

יש לשים לב כי בהעברה ללא תמורה חלה על מקבל הזכות תקופת צינון אשר תחולתה החל ממועד ביצוע עסקת ההעברה ללא תמורה, אשר במהלכה לא יוכל מקבל הזכות למכור את הדירה בפטור ממס.

כאשר מקבל המתנה התגורר בפועל בדירה אשר הועברה אליו ללא תמורה, תקופת הצינון הינה 3 שנים מיום בו החל להתגורר בדירה.

במקרה בו מקבל הזכות לא התגורר בדירה אשר הועברה אליו ללא תמורה, תקופת הצינון הינה 4 שנים ממועד ביצוע ההעברה ללא תמורה.

במקרה של העברה ללא תמורה לקטין- תחילתה של תקופת הצינון הינה מיום הגיעו לגיל 18.

לסיכום, ניתן ללמוד כי ישנה חשיבות לסדר הפעולות בהעברת זכות במקרקעין ללא תמורה בין יחיד לקרובו וכי יש לדבר השלכות מיסוייות ולפיכך, ועל מנת ליהנות מהפטורים וההטבות המוקנות לצדדים בהעברה זו, מומלץ לבצע עסקת העברה ללא תמורה בליווי צמוד של עורך דין המתמחה בתחום.

חובות דירקטורים ומנהלים על פי הדין הישראלי

חובות כלליות

על הדירקטור בחברה מוטלת החובה לקבוע הנחיות לגבי מדיניות החברה ולפקח על ביצוע פעולות של המנכ”ל. בין תפקידיו השונים, נדרש הדירקטור להכין את הדוחות הכספיים של החברה, לפני הגשתם לבעלי המניות, לכנס אסיפות בעלי המניות לקבוע את סדר היום המוצע באסיפות אלו, ליישם את ההחלטות שמתקבלות באסיפות בעלי המניות, ולפקח כי החברה מנהלת על פי החוק.

למרות הדעה המקובלת היא כי תפקידיו ואחריותו של הדירקטור ניתנים להאצלה, יש להדגיש כי חלקים נרחבים מתפקידיו לא ניתן להאציל על פי החוק, ובין השאר קביעת המדיניות הכללית של החברה, מדיניות חלוקת רווחים, הענקת אופציות ואישור דוחות כספיים של החברה.

חובת האמוןבעוד שהפרת חובת זהירות נוגדת לעיתים קרובות את האינטרס העצמי של נושא המשרה, הניזוק אף הוא מן הפגיעה בחברה עקב התנהגותו המפרה, הרי שהפרת חובת אמונים מצמיחה לו, על פי רוב, רווח אישי, מאחר שבבסיסה עומדת פעולה שנועדה לקדם אינטרס אישי. חובת האמונים (סעיף 254 לחוק החברות) מורה לכל דירקטור כמו לכל נושא משרה אחר בחברה כי קיימת לו חובה לממש את מירב כוחו על מנת לפעול בתום לב לטובת האינטרסים של החברה.  חובת האמון דורשת מהדירקטורים ונושאי המשרה שלא לפעול באופן שעלול לגרום ניגוד אינטרסים בין החברה לבין עצמם. דוגמה לכך היא כאשר למנהל או דירקטור יש אחזקות בחברה שהיא צד שלישי שבה והחברה שבה מכהן כדירקטור עתידה להשקיע בה הכסף.  הדירקטור חייב להימנע  מלהתחרות עם עסקי החברה ומלצבור יתרון אישי והזדמנויות עסקיות מהידע שניתן לו בגין תפקידו בחברה, כדי לייצר לו או למישהו אחר תועלת אישית. יתר על כן, הדירקטור חייב להעביר לחברה כל מידע ומסמכים בקשר לעסקי החברה, בנסיבות שבהן קיבל את המידע בתוקף תפקידו כנושא משרה בחברה.

חובת הזהירותבצד הסמכות הרחבה שניתנה לדירקטורים, הוטלו עליהם חובות שונות של זהירות ומיומנות, אשר נועדו לאזן בין שני אינטרסים מרכזיים: מצד אחד, הצורך להגן על ציבור המשקיעים בחברה, בעלי המניות והנושים, מפני התוצאות השליליות של פזיזות שלוחיהם או חוסר מיומנותם. מנגד, הצורך לקבוע את רמת הזהירות והמיומנות ברף כזה אשר לא יביא להרתעת מועמדים מוכשרים וראויים מלקחת על עצמם את נטל התפקיד (אוריאל פרוקציה דיני חברות חדשים לישראל 327 (התשמט)).

חובת הזהירות ( סעיף 252 ו– 253 לחוק החברות) הינה החובה לנקוט בכל האמצעים שדירקטור סביר היה נוהג בהם הנסיבות הקיימות ( עפ 186/80 יערי נמי, פד לה (1) 769- השופט ברק ).  באופן עקרוני, מעשים או מחדלים שהדירקטור הסביר היה עושה נמנע מלעשות אותם בנסיבות דומות, מהווים את הסטנדרט לבחינת מעשה רשלני.

מערכת היחסים בין החברה לבין הדירקטורמערכת היחסים בין החברה לבין המנהל היא למעשה חוזית. עם זאת, בהעדר מסמך רשמי כתוב בין הצדדים, הדרישות וההתחייבויות במערכת היחסים הזו יהיו אלו שחוק החברות מגדיר.

סנקציות פליליותבמקרים מסוימים, הפרת חובות הדירקטור עלולה להוביל לסנקציות פליליות.  רשימה לא סגורה עשויה לכלול: גניבת נכס של החברה, זיוף מסמכים בכוונה להונות, רישום מסמכים כוזבים, פגיעה מכוונת ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה ועוד.

זכויות הדירקטורלצורך מילוי תפקידו, כל נושא משרה ודירקטור בחברה רשאי לבדוק את מסמכי החברה ולקבל העתקים מהם, לבדוק את נכסי החברה ולקבל עצות מקצועיות על חשבון החברה.  באופן כללי הדירקטור רשאי להשתמש בכל סמכויותיו לביצוע כל הפעולות הקבועות בחוק או בתקנון החברה, לרבות: הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, הזכות למנות מנכ”ל או מנהל אחר החברה, הזכות לפטר נושאי משרה ולמנות אחרים במקומם, שינוי התגמול של המנהלים או כל של כל בעל תפקיד אחר מעת לעת, קביעת שכר רואה החשבון המבקר של החברה  ועוד, בכפוף לכל דין.

בתי המשפט בישראלבבחינת הפסיקה שהצטברה מאז חקיקת חוק החברות, יש לשים לריבוי התיקים שהגיעו לבית-המשפט בתביעות שונות בגין הפרת חובות האימון של דירקטורים ומנהלים.  ריבוי התביעות מצביע על מהפכה שהתחוללה בדין הישראלי בתקופה האחרונה, שכן בעבר, לא נאכפו חובות האימון של הדירקטורים ונושאי המשרה בצורה משמעותית.    עיקרון “אי-ההתערבות” אשר הנחה את ביהמ”ש באנגליה, ואח”כ בישראל, צמצם את נכונותו של בית-המשפט לנהל פיקוח משמעותי על הליך קבלת ההחלטות בתוך החברה.

מצב זה החל להשתנות בהדרגה, לאחר דוח בייסקי אשר פורסם בשנת 1986, בעקבות פרשת וויסות מניות הבנקים: לאחר שהתברר הנזק החברתי העצום העלול להיגרם כתוצאה מכשלים בניהולן של חברות ציבוריות, ולאחר שהתגלה כיצד כשלו מנגנוני קבלת ההחלטות בתוך הבנקים מלעצור את הליכי הוויסות – התחזקה התפיסה שלפיה, יש מקום להרחבת חובות האמון והאחריות האישית של הדירקטורים ונושאי המשרה. על רקע זה, הורחבה לאחר מכן גם אחריותם של רואי החשבון והמבקרים הפנימיים של חברות.

המהפכה שהתחוללה בעניין זה נערכה במספר שלבים:

בשלב הראשון התפתח מודל הפיקוח. בעניין זה דוח בייסקי, ולאחריו, פסק הדין בעניין בוכבינדר נ’ כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (עא 610/94, פד נז (4) 289 (להלן, עניין בנק צפון אמריקה) עיגנו את תפקידו של הדירקטוריון כמפקח על הליכי קבלת ההחלטות בתוך החברה. פסק הדין הוסיף והורה על אחריותם האישית של הדירקטורים לנזקים הנגרמים לחברה כתוצאה מהפרתה של חובת הפיקוח.

בשלב השני, תוקנה פקודת החברות: תיקון מס’ 4 עיצב מחדש את חובות האמון של הדירקטורים ונושאי המשרה. התיקון קבע סטנדרטיזציה של הליכי קבלת ההחלטות בחברה, בכל מקרה שבו מתקיים חשש לניגוד אינטרסים, על מנת להבטיח מראש שניגודי האינטרסים לא יגרמו לפגיעה בטובתה של החברה.

בשלב השלישי, חוקק חוק החברות, שהרחיב עוד יותר את חובות האמון של הדירקטורים ונושאי המשרה. החוק אימץ את הסדריו של תיקון מס’ 4, וכן, קבע את אחריותם האישית של המנהלים בסיטואציות קונקרטיות, כגון, חלוקה אסורה לבעלי המניות (סעיף 311 לחוק החברות) , אישורו של מיזוג הפוגע בכושר הפירעון של החברה המתמזגת (סעיף 315 לחוק החברות) , טקטיקות התגוננות המביאות לטרפודה של הצעת רכש (סעיף 330 לחוק החברות).

בשלב הרביעי, נחקק תיקון מס’ 3, אשר הגביר את הסטנדרטיזציה של הליכי קבלת ההחלטות בתוך החברה, מתוך המגמה להבטיח את האכיפה האפקטיבית של חובות אלו.

*נלקח מספרה של אירית חביב סגל, דיני חברות – 2007.

תביעת תיווך

ת”א (שלום תל אביב) 54778-11-14 מנשה ספיר נגד רייסדור טאוורס בע”מ

בשנת 2011 חתמה חברת צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע”מ (להלן: “חברת האם“) על הסכם תיווך לפיו ישולם למתווך, מר מנשה ספיר, סכום של 750,000 ₪ ועוד מע”מ, בגין עסקת קומבינציה גדולה שמר ספיר תיווך מול בעלי המקרקעין. במסגרת עסקה זו, אמורים היו להיבנות שלושה מגדלי מגורים יוקרתיים הכוללים 204 יחידות דיור ומרכז מסחרי בפרויקט בגבעת שמואל (להלן: “הפרויקט“). מספר חודשים לאחר מכן, הקימה חברת האם את חברת צ. לנדאו ייזום (א.ר.ל. 2011) בע”מ (להלן: “חברת הבת”) על מנת שזו תטפל בפרויקט גבעת שמואל. חברת הבת התקשרה בהסכמים מול בעלי המקרקעין, פעלה מול משרד שמאים, ופעלה על מנת להוציא את הפרויקט אל הפועל.

המתווך, מר ספיר, קיבל המחאה ראשונה על חשבון דמי התיווך מחברת האם, ולאחר מכן עוד 4 המחאות אותן קיבל מחברת הבת, על חשבון דמי התיווך. בסך הכל קיבל מר ספיר בשנים 2012-2013 כ-100,000 ₪ ועוד מע”מ על חשבון דמי התיווך. בשנת 2013 עברה השליטה בחברת הבת לקבוצת רייסדור (ושמה של חברת הבת שונה לרייסדור טאוורס בע”מ), וזו האחרונה סירבה לשלם את יתרת דמי התיווך, בטענה שהסכם התיווך נחתם מול חברת האם. במקביל, חברת האם נקלעה להליכי חדלות פירעון, והמתווך מר ספיר, מצא את עצמו קירח מכאן ומכאן. 

תביעה שהגיש משרדנו בשם מר ספיר נמצאה כמוצדקת ונתקבלה במלואה על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (פסק דין מיום 30.4.2018, השופטת הבכירה דורית קוברסקי).

בית המשפט קבע, כי הסכם התיווך מחייב את חברת האם, והיות וחברת הבת הוקמה לצורך הפרויקט (“חברת פרויקט“), ונהנתה מרווחי הפרויקט, הרי שכל זכויותיה וחובותיה של חברת האם בקשר לפרויקט, עברו לחברת הבת, לרבות החובה לתשלום דמי התיווך.

בית המשפט קיבל את טענתנו, כי העובדה שחברת הבת משכה ארבעה צ’קים לפקודת מר ספיר, על חשבון דמי התיווך, מלמדת כי גם חברת הבת האמינה, בזמן אמת, כי מר ספיר זכאי לדמי התיווך וכי על חברת הבת לשלמם. בית המשפט קיבל גם את טענתנו, כי מר ספיר היה “הגורם היעיל” בעסקת התיווך, דבר המקבל חיזוק מתחילת תשלום דמי התיווך.

לבסוף, קבע בית המשפט השלום, כי ניסיונה של הנתבעת להתחמק מתשלום יתרת דמי התיווך, יש בו חוסר תום לב.

בסופו של דבר, פסק בית המשפט לזכותו של מר ספיר את מלוא דמי התיווך שטרם שולמו לו, לרבות ריבית והצמדה, וכן פסק לטובתו הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.

 

ע”א (מחוזי תל-אביב) 21883-06-18 רייסדור טאוורס בע”מ נגד מנשה ספיר

ערעור שהוגש על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב, נדחה במלואו בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (פסק דין מיום 27.8.2019, הרכב השופטים: ישעיהו שנלר סגן נשיא, קובי ורדי סגן נשיא, עינת רביד).

בית המשפט המחוזי קבע, כי החובות והזכויות של הפרויקט הועברו לחברת הבת, לרבות התחייבותה של חברת האם לתשלום דמי התיווך.

בית המשפט המחוזי קבע, כי דרישת הכתב בעסקת התיווך התמלאה במלואה בעת עריכת הסכם התיווך בין מר ספיר לבין חברת האם, וכי בעת שחברת הבת נטלה על עצמה את התחייבותה של חברת האם לתשלום דמי התיווך, לא היה צורך לשם כך במסמך בכתב, ודי בהתנהגותה של חברת הבת (בעצם המשיכה של ארבע המחאות על ידי חברת הבת על חשבון דמי התיווך) כדי ללמד, כי היא נטלה על עצמה את חובת תשלום דמי התיווך למר ספיר.

בית המשפט המחוזי שב וקבע כי הוכח, כי מר ספיר הוא המתווך בעסקה, וכי הוא היה “הגורם היעיל” בעסקת התיווך.

בית המשפט חזר על קביעותיו של בית המשפט השלום, כי ניסיונותיה של המערערת להתחמק מתשלום דמי התיווך יש בה משום חוסר תום לב.

דרדיק, גרוס ושות’ נציג ארגון ALFA International

 ALFA International מכריזים על הצטרפותו של משרד עורכי דין דרדיק גרוס ושות’, ממשרדי עורכי הדין המקצועיים המובילים בישראל, לרשת החברות המשפטיות הגלובלית שלה.

לפי ריצ’רד הטקה, מנכ”ל ALFA International, “ישראל מחזיקה בעמדת מפתח במסחר ובכלכלה של המזרח התיכון. לעונג לנו לקבל כחבר נציג מצוין כל כך של ארץ זו.”

עו”ד דן גרוס, איש הקשר עבור ALFA ושותף במשרד דרדיק גרוס ושות’ ציין, “מכיוון שישראל היא מרכז טכנולוגי וכלכלי כה חשוב, אנו גאים להצטרף כחברים ברשת עורכי הדין הבינלאומית ALFA International. אנו מצפים בכיליון עיניים לעבוד עם חברות משפטיות אחרות החברות ב-ALFA International ועם לקוחותיהן מרחבי העולם.”

חיפושי נפט וגז בישראל

ישראל הפכה מוקד משיכה לחיפוש אחר גז ונפט. לאחרונה, התגלו בישראל כמה מתגליות הגז והנפט החדשות הגדולות בעולם. תגליות חדשות אלו של גז ונפט הזניקו משמעותית השקעות זרות בזכויות קידוח וחיפוש. התגלית הטרייה ביותר מדצמבר 2010 בשם “לוויתן” הייתה התגלית הגדולה ביותר בעולם של מאגר גז טבעי בעשור האחרון. היא הוערכה ב- 16 טריליון מטר מעוקב של גז בשווי שוק של 90 ביליון דולר. מומחים רבים מאמינים כי עשויים להימצא במאגר יותר מ- 4 ביליון חביות נפט גולמי מתחת לשכבות הגז הטבעי האלה. שר התשתיות הישראלי התייחס לתגלית זו כ”חדשות האנרגיה החשובות ביותר מאז קום המדינה”.

תגלית מאגר “לווייתן” הגיעה רק שנה לאחר תגלית מאגר “תמר” שהייתה התגלית הגדולה בעולם של גז טבעי ב- 2009. מאגר “תמר” התגלה בינואר 2009, ועל פי ההערכות למאגר “תמר” יש 8.4 טריליון מטר מעוקב של גז טבעי. “תמר” צפויה להתחיל בהפקה ב- 2012.

עם ההתקדמויות האחרונות בטכנולוגיית האנרגיה, מאגרי נפט שלא היו נגישים בעבר ויקרים מידי להפקה ניתנים עכשיו לפיתוח. “ציון נפט וגז” הכריזו לאחרונה על התעניינותם בפיתוח שכבות פצלי נפט גדול כ- 48 קילומטר מערבית לירושלים. שכבות אלה כוללות את מאגר פצלי השמן השלישי בגודלו בעולם המצופה להפיק 250-500 ביליון חביות נפט. מומחים רבים מאמינים שלישראל יש נפח נפט במאגר זה ובמאגרי פצלים אחרים שעדיין לא נתגלו בכמות המקבילה לזו של ערב הסעודית.

בעקבות שתי תגליות חשובות אלה ותגליות קודמות ומצומצמות יותר של גז טבעי, ישראל פוגשת חברות המתעניינות בתעשיית הגז והנפט שלה. “נובל אנרג’י”, האוחזת בבעלות משמעותית במאגרי “לווייתן” ו”תמר”, היא בעלת הנוכחות הגדולה בישראל. תאגיד “ATP Oil & Gas וחברת “כספיאן קידוחים”, חברה בת של “החברה הארצית לנפט של רפובליקת אזרביז’אן” (SOCAR), אחת מחברות הנפט הגדולות ביותר בעולם, פועלות שתיהן כרגע בישראל. חברות גז ונפט אחרות עם פרויקטים קטנים יותר התחילו לגלות עניין כמו: “גאוגלובל משאבים” (GeoGlobal Resources), “טרנסאושן” (Transocean), “בייקר היוז” (Baker Hughes) ו”הליברטון” (Halliburton). למרות זאת, רוב התאגידים העולמיים הגדולים לגז ונפט (“של”, “אקסון”, “מוביל” וכדומה) לא גילו עניין עדיין בזירה זו. ד”ר יעקוב מימרן, המפקח על הנפט, לשעבר, אמר כי היה זה כתוצאה מהעובדה שחברות הנפט העולמיות הגדולות יפסידו ספקי נפט במדינות עוינות לישראל (70% מכלל הנפט העולמי מצוי במדינות אלה). דבר זה מאפשר ניצול הזדמנויות גדולות יותר עבור חברות קטנות ופחות ידועות כגון “נובל אנרג’י”, “ATP” ואחרות, להצליח במדינה שרק מתחילה לראות “בהלת נפט” גדולה.

הדין הרלוונטי

הדין השייך לתעשיית הנפט והגז בישראל מצוי בחוק הנפט של ישראל (1952) ובתקנות וחוקים נוספים. בחוק זה כמעט ולא היו שינויים בכ- 60 שנות ההיסטוריה שלו. הרשות המוסמכת שמעניקה רישיונות היא, ברוב המקרים, משרד התשתיות הלאומי בזמן שבקשות לזכיונות נפט,היתרים ורישיונות מוגשות לממונה על הנפט.

החוק מספק שלושה סוגי זכויות, שתיים רלוונטיות לשלב הניסוי והמחקר (כולל חיפושים מקדמיים, לא כולל ניסיונות קידוח), ואחד לשלב ההפקה. הזכויות שהרישיון מעניק לבעל הרישיון הן הזכויות הבאות: הזכות לחפש נפט באזור מסוים (הרישיון מעניק היתר מקדמי לבעליו) והזכות הבלעדית לערוך מבחנים או קידוחים ניסיוניים באזור ולהפיק משם נפט. את הרישיון יש לקבל לפני הקידוח.

הרישיונות מוענקים בכפוף להוכחת יכולות כמו יכולת מימון, ניסיון ומוניטין. בהתחשב בהתפתחויות האחרונות, ישראל הפכה מחמירה יותר בנוגע לחברות להן היא מעניקה את זכויות הרישוי, כתוצאה מהעלייה החדה בבקשות.

דרדיק גרוס ושות’, משרד עורכי דין ונוטריון

דרדיק גרוס ושות’ בעלי ידע רב וניסיון ייעוץ בהשגת רישיונות והיתרים לקידוח, קידוח ניסיוני, וזכויות מחקר וגילוי נפט בישראל. דרדיק גרוס מנוסים בתהליכים הנדרשים כולל תיאום עם משרד התשתיות, הממונה על הנפט וטיפול בכל הנושאים החוקיים והמו”מ הנדרש. יתרה מכך, לדרדיק גרוס נסיון רב בהשגת רישיונות עבודה לעובדים/מומחים זרים המועסקים בקידוח ובמחקר, שהם חלק חשוב מתהליכי העבודה בפרויקטים מורכבים אלו. דרדיק גרוס נמצאים בקשר מתמיד עם הרשויות המתאימות להבטיח את הדרך המהירה והיעילה ביותר לקידום פרויקטים בתחום מתפתח ומאתגר זה – תעשיית קידוחי הנפט והגז הטבעיים.

עלייה והסדרת מעמד בישראל

תחום הסדרת המעמד בישראל הוא תחום מרתק, עשיר, שלא קל לנווט בו, ושניתן בקלות ללכת בו לאיבוד, אם עושים צעדים שאינם נכונים. 
ישראל אינה מדינה שפתוחה לכניסה חופשית של כל אדם.
קיימים קריטריונים ברורים מאוד של זכאות. אם פלוני אינו עומד בקריטריונים של עלייה לישראל, צפוי לו מאבק רציני.
עלייה לישראל נעשית במסגרת חוק השבות, התש”י-1950.
חוק השבות התש”י-1950, התקבל ביולי 1950, והוא מעניק לכל יהודי התפוצות את הזכות לעלות לישראל.
בשנת 2018 קיבל חוק השבות מעמד-על, מעמד חוקתי בחוק יסוד: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.
במסגרת חוק השבות התש”י-1950 זכאים להגיש בקשה לעלות לארץ אנשים העומדים בקריטריונים של החוק, בין אם מכוח היותם יהודים, היינו, ילדים לאם יהודייה, ובין אם מכוח היותם ילדים של אב יהודי (בהגדרה הם אינם יהודים).
העלייה לישראל יכולה להיעשות מארץ המוצא של האדם באמצעות הסוכנות היהודית, או כשהאדם נמצא בישראל ומגיש בקשה לשינוי סטטוס במדינת ישראל, ברשות האוכלוסין וההגירה.  
המגישים בקשת עלייה, הן בישראל והן בחו”ל, מחויבים בהמצאת מסמכים התומכים בטענתם לזכאותם לפי חוק השבות (מסמכי הוכחת יהדות): תעודת לידה, תעודה המלמדת על מצב אישי נוכחי וקודם, מסמכים רפואיים ומסמכים המלמדים על כך שאין להם עבר פלילי, ולעיתים אף מסמכים המלמדים על כך שאין הם מהווים סכנה לביטחון הציבור בישראל.

עם זאת, קיימים מצבים שבהם יכולה להישלל הזכות של פלוני לעלות לארץ לפי חוק השבות, התש”י-1950.
 חוק השבות מציין סייגים, ששעה שפלוני נכנס בהם, הוא ייתקל בקושי למצות את זכותו לעלות לישראל:

  1. אדם הפועל נגד העם היהודי;
  2. אדם שעלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה;
  3. אדם בעל עבר פלילי שעלול לסכן את שלום הציבור.

אספתם את כל המסמכים, הגשתם את הבקשה ונתקלם בסירוב? כנראה שאחד הסייגים חל עליכם.
עם זאת, סירוב אינו סוף דבר, וניתן לעתור כנגד הסירוב.
במקרה כזה רצוי לפנות למשרד עורכי דין המכיר את התחום ויכול לסייע לכם.
משרדנו עוסק מזה שנים ארוכות בתחום הסדרת המעמד בישראל וישמח לסייע לכם לפתור את הבעיה.

qMeety קיומיטי עולה לאוויר

קיומיטי מעלה לאוויר את שירות הצ’אט הייחודי שלה.

מדובר בפלטפורמה לעסקים המאפשרות קיום פגישות בזמן אמיתי באמצעות קישור בין נציגי אתרים ברשת לבין משתמשים, וכן בין משתמשים הנמצאים אונליין בו זמנית באותו אתר.

דרך שימוש בצ’אט חי, אימייל ופורום אינטרנטי ובעתיד גם דרך תא קולי ושיחות וידאו, נציגי אתרים באינטרנט יכולים לתקשר בזמן אמיתי עם הגולשים שלהם. הם יכולים להציע רעיונות חדשים, להשפיע על העדפות, ולצמצם את מספר הגולשים העוזבים את האתר, שכן יש “עם מי לדבר מנקודת ההתחלה”.

משרדנו מייעץ ל-qMeety ולחברות סטארט-אפ נוספות.