ישראל הפכה מוקד משיכה לחיפוש אחר גז ונפט. לאחרונה, התגלו בישראל כמה מתגליות הגז והנפט החדשות הגדולות בעולם. תגליות חדשות אלו של גז ונפט הזניקו משמעותית השקעות זרות בזכויות קידוח וחיפוש. התגלית הטרייה ביותר מדצמבר 2010 בשם “לוויתן” הייתה התגלית הגדולה ביותר בעולם של מאגר גז טבעי בעשור האחרון. היא הוערכה ב- 16 טריליון מטר מעוקב של גז בשווי שוק של 90 ביליון דולר. מומחים רבים מאמינים כי עשויים להימצא במאגר יותר מ- 4 ביליון חביות נפט גולמי מתחת לשכבות הגז הטבעי האלה. שר התשתיות הישראלי התייחס לתגלית זו כ”חדשות האנרגיה החשובות ביותר מאז קום המדינה”.
תגלית מאגר “לווייתן” הגיעה רק שנה לאחר תגלית מאגר “תמר” שהייתה התגלית הגדולה בעולם של גז טבעי ב- 2009. מאגר “תמר” התגלה בינואר 2009, ועל פי ההערכות למאגר “תמר” יש 8.4 טריליון מטר מעוקב של גז טבעי. “תמר” צפויה להתחיל בהפקה ב- 2012.
עם ההתקדמויות האחרונות בטכנולוגיית האנרגיה, מאגרי נפט שלא היו נגישים בעבר ויקרים מידי להפקה ניתנים עכשיו לפיתוח. “ציון נפט וגז” הכריזו לאחרונה על התעניינותם בפיתוח שכבות פצלי נפט גדול כ- 48 קילומטר מערבית לירושלים. שכבות אלה כוללות את מאגר פצלי השמן השלישי בגודלו בעולם המצופה להפיק 250-500 ביליון חביות נפט. מומחים רבים מאמינים שלישראל יש נפח נפט במאגר זה ובמאגרי פצלים אחרים שעדיין לא נתגלו בכמות המקבילה לזו של ערב הסעודית.
בעקבות שתי תגליות חשובות אלה ותגליות קודמות ומצומצמות יותר של גז טבעי, ישראל פוגשת חברות המתעניינות בתעשיית הגז והנפט שלה. “נובל אנרג’י”, האוחזת בבעלות משמעותית במאגרי “לווייתן” ו”תמר”, היא בעלת הנוכחות הגדולה בישראל. תאגיד “ATP Oil & Gas וחברת “כספיאן קידוחים”, חברה בת של “החברה הארצית לנפט של רפובליקת אזרביז’אן” (SOCAR), אחת מחברות הנפט הגדולות ביותר בעולם, פועלות שתיהן כרגע בישראל. חברות גז ונפט אחרות עם פרויקטים קטנים יותר התחילו לגלות עניין כמו: “גאוגלובל משאבים” (GeoGlobal Resources), “טרנסאושן” (Transocean), “בייקר היוז” (Baker Hughes) ו”הליברטון” (Halliburton). למרות זאת, רוב התאגידים העולמיים הגדולים לגז ונפט (“של”, “אקסון”, “מוביל” וכדומה) לא גילו עניין עדיין בזירה זו. ד”ר יעקוב מימרן, המפקח על הנפט, לשעבר, אמר כי היה זה כתוצאה מהעובדה שחברות הנפט העולמיות הגדולות יפסידו ספקי נפט במדינות עוינות לישראל (70% מכלל הנפט העולמי מצוי במדינות אלה). דבר זה מאפשר ניצול הזדמנויות גדולות יותר עבור חברות קטנות ופחות ידועות כגון “נובל אנרג’י”, “ATP” ואחרות, להצליח במדינה שרק מתחילה לראות “בהלת נפט” גדולה.
הדין הרלוונטי
הדין השייך לתעשיית הנפט והגז בישראל מצוי בחוק הנפט של ישראל (1952) ובתקנות וחוקים נוספים. בחוק זה כמעט ולא היו שינויים בכ- 60 שנות ההיסטוריה שלו. הרשות המוסמכת שמעניקה רישיונות היא, ברוב המקרים, משרד התשתיות הלאומי בזמן שבקשות לזכיונות נפט,היתרים ורישיונות מוגשות לממונה על הנפט.
החוק מספק שלושה סוגי זכויות, שתיים רלוונטיות לשלב הניסוי והמחקר (כולל חיפושים מקדמיים, לא כולל ניסיונות קידוח), ואחד לשלב ההפקה. הזכויות שהרישיון מעניק לבעל הרישיון הן הזכויות הבאות: הזכות לחפש נפט באזור מסוים (הרישיון מעניק היתר מקדמי לבעליו) והזכות הבלעדית לערוך מבחנים או קידוחים ניסיוניים באזור ולהפיק משם נפט. את הרישיון יש לקבל לפני הקידוח.
הרישיונות מוענקים בכפוף להוכחת יכולות כמו יכולת מימון, ניסיון ומוניטין. בהתחשב בהתפתחויות האחרונות, ישראל הפכה מחמירה יותר בנוגע לחברות להן היא מעניקה את זכויות הרישוי, כתוצאה מהעלייה החדה בבקשות.
דרדיק גרוס ושות’, משרד עורכי דין ונוטריון
דרדיק גרוס ושות’ בעלי ידע רב וניסיון ייעוץ בהשגת רישיונות והיתרים לקידוח, קידוח ניסיוני, וזכויות מחקר וגילוי נפט בישראל. דרדיק גרוס מנוסים בתהליכים הנדרשים כולל תיאום עם משרד התשתיות, הממונה על הנפט וטיפול בכל הנושאים החוקיים והמו”מ הנדרש. יתרה מכך, לדרדיק גרוס נסיון רב בהשגת רישיונות עבודה לעובדים/מומחים זרים המועסקים בקידוח ובמחקר, שהם חלק חשוב מתהליכי העבודה בפרויקטים מורכבים אלו. דרדיק גרוס נמצאים בקשר מתמיד עם הרשויות המתאימות להבטיח את הדרך המהירה והיעילה ביותר לקידום פרויקטים בתחום מתפתח ומאתגר זה – תעשיית קידוחי הנפט והגז הטבעיים.
